מאת:
נפתלי אופיר
רכז טיפול בנווה שריה ברוש הבקעה
13 שנים בעמותה
גר בקדם ערבה
נשוי+ 5
נווה שריה הוא כפר הנוער הרביעי שהקימה עמותת תימורה. הכפר ממוקם בצפון בקעת הירדן, בלב מרחב פסטורלי ושקט, המאפשר לנערים להתקרב אל הטבע, להקשיב לעצמם ולצמוח פנימה והחוצה. אל הכפר מגיעים נערים המבקשים הזדמנות שנייה לאחר שנשרו ממסגרות החינוך של הציבור הדתי־ לאומי. מטרתנו בנווה שריה היא לאפשר לנער להתחבר מחדש למרחבים מהם נותק- זהות, שייכות, ערך עצמי ותקווה לעתיד. אנו יוצרים עבורו מסע חינוכי־ טיפולי שמחבר בין כל מרכיבי האישיות: לימוד פדגוגי, יצירה, שייכות חברתית וחיבור לעולמו הרגשי הייחודי.
האתגר
נערים שנושרים ממערכת החינוך עלולים להרגיש שהם מאבדים את מקומם גם בחברה, בקהילה ולעיתים אף בבית. הם נעים בעולם מתוך תחושת בדידות וחיפוש אחר מקום שמביט בהם באמת. כששייכות מתערערת, גם הדימוי העצמי נפגע, והנערים עלולים לפנות לבחירות מסכנות, לא מתוך מרד אלא מתוך כמיהה להכרה. התפקיד שלנו הוא להשיב להם תחושת ביטחון, ערך ושייכות ולהוביל אותם חזרה לנוכחות, לתפקוד ולאמונה בעצמם.
הדרך שלנו: מעטפת, קשר אמיתי ותהליך שיקומי שלם
בנווה שריה אנו בונים עבור הנערים מעטפת של קבלה, עקביות וגבולות מיטיבים, שבליבה השבת תחושת השייכות. הם פוגשים סביבת שווים וצוות חינוכי שמאמין בהם, מקבל אותם כפי שהם ומעניק להם מרחב בטוח לבדוק, לטעות, ללמוד ולגדול. הקשר האישי בין כל נער לצוות הוא לב התהליך, קשר שמאפשר בנייה מחודשת של אמון, תיקון של פגיעות ישנות וחיזוק תחושת ערך עצמי. בעינינו זהו תהליך שיקומי מלא, הן ברמה הרגשית־ טיפולית והן כמסע מעשי לחזרה לתפקוד יציב ומלא ביטחון.
שלושת שלבי המסע אל הריפוי: שייכות, העמקה, יצירה
בהשראת המודל של ג'ודית לואיס הרמן (“טראומה והחלמה”), למד הצוות שלנו לעומק את שלושת שלבי הריפוי מטראומה, השבת ביטחון, זכירה ועיבוד, ובחירה מחודשת בחיים והתאים אותם לעולמם של נערי הפנימייה. מהמפגש בין התיאוריה לבין המציאות בשטח נולדו שלושת שלבי הריפוי שלנו:
שייכות- השבת הביטחון: זהו השלב הראשון של כל תהליך. הנער לומד שהמקום “מחזיק” אותו: אוהב, מכיל, רואה. הוא מגלה שהוא ראוי להיות חלק ושקיימים מבוגרים יציבים שאפשר לסמוך עליהם. מכאן מתחיל השיקום.
העמקה- עיבוד וזכירה: רק כשהביטחון בנוי, מתאפשר תהליך עמוק יותר: בירור העבר, מפגש עם כאבים, זיהוי דפוסים ובחינה של מה נשבר לאורך הדרך. זהו שלב עדין, המדגיש החזקה, שיקוף ויכולת להיות “עם” הכאב ולא להישאר בו לבד.
יצירה- בחירה מחודשת בחיים: בשלב האחרון נפתחת הדלת לעשייה, אחריות ויצירה. הנער לומד לבחור, לפעול, להצמיח ולבנות משהו חדש בעולם ובתוכו. זהו מעבר מהימנעות ומהתכנסות אל פעולה, יצירה וחיבור.
המודל מלווה את הכפר בכל רבדיו: בתוכנית תלת שנתית (י'- שייכות, י"א- העמקה, י"ב- יצירה). במבנה התוכנית השנתית (אלול- חנוכה: שליש השייכות. חנוכה- פורים: שליש העמקה. פורים- חופש גדול: שליש היצירה) וגם בתוכניות החינוכיות השונות, שתפקידן לאפשר את התהליך הזה הלכה למעשה.
המרחבים: איפה זה קורה בפועל?
כדי להפוך את היצירה לחוויה ממשית, הכפר מפעיל מסלולי התפתחות מקצועיים ורגשיים, בהם כל נער יכול לגלות כוחות, לבטא את עצמו ולהתפתח, בינהם:
- רכיבה על סוסים- תוכנית תלת־ שנתית אינטנסיבית המשלבת אימונים מקצועיים, עבודה עם סוסים, הכשרה כמדריכי רכיבה ואילוף. במהלך השנים הנערים משתתפים בתחרויות, מובילים קבוצות ומתנסים בהובלה, תהליך שמחזק אחריות, התמדה וביטחון עצמי.
- כלבנות טיפולית- קורס תלת־ שנתי עם תעודה מקצועית בתחום אילוף כלבים. הנערים עובדים עם כלבים בעלי קשיי התנהגות, מלווים כלבים מגיל גורות ועד בית חם, וחווים תהליך השלכתי עמוק: טיפול בצמיחה של האחר מאפשר להם לראות את הצמיחה של עצמם.
- אמנות- מרחב יצירתי הכולל ציור, פיסול, פסיפס ועבודות רב־ תחומיות. היצירה מאפשרת ביטוי רגשי, התבוננות פנימית ופיתוח שפה אישית.
- מוזיקה- מסלול מקצועי הכולל נגינה, כתיבה, הלחנה, בניית כלים, תיקון כלים וקורס להדרכת מוזיקה. באולפן ההקלטות לומדים הנערים הפקה ועריכת סאונד, יוצרים ומקליטים, ובמהלך השנה גם מופיעים בפני קהלים שונים.
שיא היצירה מתקיים בפסטיבל השנתי, שבו מציגים הנערים תוצרים אישיים בפני משפחותיהם והקהילות מהן באו, רגע מעצים המאפשר להם לעמוד מול העולם בגאווה, יצירה וכוחות מחודשים.
מסע מהימנעות ליצירה
המרחבים היצירתיים ועשייתם השוטפת מזמינים את הנערים לצאת ממקום של הימנעות, פחד וניתוק אל בחירה, עשייה ולקיחת חלק פעיל בחברה. דרך יצירה, קשר ומשמעות הם לומדים שיש להם מה לתת לעולם ושיש להם עתיד שהם יכולים להיות שותפים בבנייתו.