פעמים רבות, נערות ונערים בסיכון מוצאים את עצמם מתמודדים עם שורה של אתגרים רגשיים, חברתיים ותפקודיים המאפיינים את המורכבות של נסיבות חייהם. עבורם ועבורן, מערכת היחסים עם הבית והמשפחה היא נושא רגיש מאוד שעשויה להיות לו השפעה עמוקה על אופן ההתמודדות: ניתוק מהמשפחה עלול להוות מכשול משמעותי, בעוד ששמירה על קשר חיובי עם הבית עשויה להתגלות כחלק חשוב מתהליך הריפוי והצמיחה.
חשיבות הקשר עם המשפחה בתהליך הריפוי
המשפחה היא עוגן מרכזי בחייהם של בני הנוער, גם אם הקשר עם ההורים או האחים והאחיות מרוחק או רווי בקונפליקטים. מערכת יחסים בריאה עם המשפחה משפיעה על תחושת הערך העצמי והיכולת של הנער או הנערה להתמודד עם קשיים רגשיים והתנהגותיים. מערכת יחסים 'בעייתית' או 'לא-אידיאלית' מותירה חרך קטן, דרכו יכולים להיכנס מעט אור ותקווה לכך שבעתיד אולי בכל זאת ניתן יהיה להתגבר על המכשולים ולפתור את המצב – אך כאשר נער בסיכון חווה נתק ממשי מהמשפחה הוא למעשה מנותק ממקור התמיכה הטבעי שלו. המשמעות עלולה להיות היווצרותן וחיזוקן של תחושות זרוּת, ניכור ואובדן זהות, ובמקרים מסוימים להוביל להתנהגויות של הרס עצמי, בידוד חברתי ואפילו להתדרדרות לתחומים מסוכנים, כמו פשיעה או התמכרויות.
החשיבות של שיקום הקשר המשפחתי מודגשת במיוחד בתוכניות טיפוליות חדשניות כמו מודל המגן שפותח על ידי תימורה. מודל זה מבוסס על גישה מערכתית הוליסטית המתייחסת לכלל מעגלי החיים של הנערה או הנער – ולקשר עם הבית יש בה חשיבות רבה ביצירת שינוי אמיתי, בריא ובר-קיימא. בין היתר התוכנית שמה דגש על יצירת "מרחב בטוח" שבו בני המשפחה יכולים ללמוד לתקשר מחדש, לשתף פעולה ולבנות אמון. באמצעות סדנאות, מפגשי גישור ומשאבים נוספים, המשפחה לומדת כיצד לתמוך בבני הנוער ולשמש עבורם רשת תמיכה יציבה, מקור כוח והשראה.
הבסיס לבניית תחושת ביטחון
תחושת הביטחון היא אחד המרכיבים הבסיסיים ביותר בצמיחה בריאה של כל ילד או נער; קל וחומר עבור נוער בסיכון, שחווה לעיתים קרובות טראומות, כישלונות או חוסר יציבות. הבית הוא מקור פוטנציאלי למילוי הצורך הזה; וכאשר המשפחה מתפקדת בצורה בריאה, היא מספקת תמיכה רגשית ותשתית יציבה המאפשרת לנער להעז, לנסות ואף להיכשל – בידיעה שיש לו גב תומך שימשיך להיות שם בשבילו.
משפחה המציבה גבולות ברורים אך בו זמנית גם גמישות ותמיכה שאינה תלויה בדבר, יוצרת סביבת התפתחות אופטימלית. בני נוער שנחשפים למעגל משפחתי שכזה מפתחים תחושת מסוגלות גבוהה יותר, ביטחון עצמי ונכונות להתנסות באתגרים חדשים. לעומת זאת, בהיעדר אותו גב יציב, אותם בני ובנות נוער עשויים לפנות למסגרות חלופיות, שאינן תמיד חיוביות, כדי למלא את הצורך שלהם בתחושת שייכות ואהבה. כך, שיקום הקשר המשפחתי, גם ואולי דווקא במצבים של משברים מתמשכים, עשוי לאפשר לנער או לנערה לראות את הבית שלהם כמקור לשאוב ממנו כוח, ולא כמקור לעימותים.
האתגרים בשיקום הקשר עם המשפחה
לצד ההבנה של חשיבות הקשר עם הבית בתהליך הריפוי והצמיחה, הרבה פעמים הקשר הזה פגוע ויש לשקם אותו, מה שעשוי להיות מורכב ומאתגר לכל הצדדים. הפערים בתקשורת בין בני הנוער להוריהם עשויים להיות עמוקים מאוד כתוצאה ממשקעים שנצברו לאורך שנים. במקרים מסוימים, ההורים עצמם מתמודדים עם תחושות כבדות של אשם, כעס או חוסר אונים, מה שמקשה עליהם ליזום שינויים בקשר עם ילדיהם. לעומת זאת, בני הנוער עשויים לחוות את הוריהם כמקור לתסכול או כגורם מאיים, במיוחד אם היו מקרים של ביקורתיות יתר, חוסר תמיכה רגשית או העדר פיזי ממושך.
במסגרות החינוכיות של עמותת תימורה, הנערות והנערים עוברים תהליכים פנימיים עמוקים, ואחד מן ההיבטים הוא הקשר עם המשפחה. באמצעות כלים מקצועיים, ליווי של אנשי צוות מקצועיים וגישה חיובית ומקדמת, ניתן ליצור סביבה שבה כל הצדדים לומדים להקשיב אחד לשני, לשתף ברגשות בצורה כנה ולהתמודד בצורה בריאה עם משקעים מהעבר.
דוגמה מהשטח: הצלחה בעזרת שיתוף פעולה משפחתי
פנימיית יפתח היא מסגרת המיועדת לנערים בכיתות י' עד י"ב אשר הגיעו מרקע דתי ומסגרות הלימוד הקיימות בקהילותיהם לא התאימו להם מכל מיני סיבות. בהיעדר מסגרות תומכות, ולעיתים כתוצאה מסיבות נוספות, רבים מאותם נערים חוו תחושות קשות של תסכול ואובדן שייכות, חלקם אף פנו לאפיקים שליליים של פשיעה, וכתוצאה מכך נוצרו קרעים ביניהם לבין משפחותיהם.
המטרה העיקרית של פנימיית יפתח היא לאפשר לנערים הללו להשתקם ולממש את הפוטנציאל שלהם, לחזק את הביטחון העצמי ולעודד תחושת מסוגלות עצמית אשר בסופו של דבר יובילו להשתלבות מוצלחת בצה"ל או במכינה, בלימודים אקדמיים, במעגל העבודה ובניהול חיי משפחה טובים ומאוזנים. כחלק מתפיסת העולם החינוכית ניתן דגש גם על המעגל המשפחתי: הנער וההורים מקבלים כלים לחיזוק (ולעיתים חידוש) הקשר ביניהם, תוך תמיכה מקצועית בהורים אשר כוללת בין היתר הדרכות הורים, סדנאות ומפגשים פרטניים.
סיכום: המשפחה כגורם מפתח לצמיחה
תהליך הריפוי והצמיחה של נוער בסיכון אינו יכול להתרחש במנותק מהמעגל המשפחתי. גם במקרים שבהם נראה כי הקשר מנותק או בלתי ניתן לשיקום, חשוב לזכור כי הבית והמשפחה הם מקור חיוני לתמיכה וליציבות. ככל שהקשר ישתקם ויתחזק, כך הוא יכול להעניק לנערות ולנערים הללו תחושת שייכות, העצמה של יכולותיהם האישיות, השגת יציבות רגשית ובסיס איתן להצלחה בחייהם הבוגרים.